מחול ישראלי גדי ביטון
 
מושיקו הלוי

מושיקו הלוי (משה יצחק)

 

יליד שנת 1932, להורים ממוצא תימני, יליד אזור מנשיה שליד כרם התימנים, נשוי + ילדים ונכדים, לשעבר רקדן בתיאטרון ענבל, יוצר, מלחין, מוסיקאי  וכוריאוגרף המשלב את יצירותיו עם לחניו. מושיקו עסק בסגנונות רבים כמו: הבלט הקלאסי, הבלט המודרני, הג'אז, הסטפס, ריקודים בעלי אופי שונה וכמו כן בריקודי עם.

 

מושיקו הוא אחד היוצרים של הדור השני, אשר השפיע על התנועה לריקודי עם והמשיך את המסורת בה החל הדור הראשון אשר יצק את היסודות, את השורשים ואילו הדור השני הצמיח למעשה את הענפים של אותו העץ. היום אנו רואים את התפתחות ריקודי העם שהם למעשה המשך לתהליך מאד יפה שנוצר מתקופת הדור הראשון, תהליך שהתפתח והגיע למימדים רחבים והעשיר את הריקודים הוותיקים (ריקודי היסוד). מושיקו הלוי היה אחד הגורמים להיווצרות זו בכוח התמדתו, חריצותו, נחישותו, עקשנותו ודבקותו במטרה. הוא יצר מעין גשר בריקודי העדות בהם נטל חלק נכבד.

 

משנת 1949 ועד כתיבת עבודתי על מושיקו, במסגרת האולפן להכשרת מדריכים בבית המלין, תל-אביב, בשנת 1995/6 היו לו 45 שנות פעילות בתחום המחול, מהן 34 שנים של יצירה הכוללת בתוכה: 136 ריקודי עם ישראליים, 80 לחנים שחיבר ואשר ליוו את ריקודיו, הפקה של 12 תקליטים שהפכו לשבעה תקליטורים, כמו כן מושיקו יצר את הפנקס "כחול-לבן" כעזר, למדריך היוצא לחו"ל.

 

ריקודיו מצטיינים בסגנון מיוחד, כאשר הוא שואב את רעיונותיו מן המקורות האתניים המצויים בישראל ואגן הים התיכון, הוא מעבדם ומתאימם לצרכי הריקודי הישראלי בן זמננו.

 

ריקודיו נרקדים ומבוקשים בארץ ובכל העולם, כאשר מעת לעת מוזמן מושיקו להעביר השתלמויות וסמינרים במחנות הרוקדים, הבאים לרקוד הן בארץ ובכל קצוות העולם.

 

חברים מספרים על מושיקו:

 

ברכה דודאי (מדריכה בבתי ספר, ממקימי להקת המחול הראשונה לילדים "הורה אפרוחים", הפעילה את פרוייקט בית הספר הרוקד, ריכזה את האולפן למדריכים בירושלים, פיקחה על האמנויות בעירית ירושלים):

"הריקודים שיצר מושיקו מעוגנים בעבר ומושפעים מריקודי העדות, כשעל הקיים הוסיף מושיקו מרכיבים חדשים, אשר יצרו יחדיו ריקודים מעניינים הבנויים על המרכיבים הבסיסיים של צעדים, צעדות, אחיזות ומבנים. לעיתים הוא אף מחבר את המלל לשיריו. בכל מקרה המוסיקה והמלל יצרו אצלו שלמות, ורוקד המתמודד עם החומר מרגיש באיכויותיו הגבוהות".

 

גילה טולדנו (מנהלת הספרייה למחול משנת 1984 וממייסדי תיאטרון ענבל):

"מושיקו נמנה על השורה הראשונה של הרקדנים, נשא בתפקידים ראשיים מהמדרגה הראשונה, היה מאבני היסוד ועמודי התווך של הלהקה בתיאטרון ענבל, על הבמה הייתה למושיקו נוכחות,  צבע, הוא הרשים בסגנונו הריקודי, באופי התנועתי ובהופעתו הנאה".

 

מישאל ברזילי (מרקיד כ- 43 שנים):

"מושיקו תרם ותורם רבות לתנועה לריקודי עם בעיקר בנושא  הדבקות. מושיקו גם מחבר את המוסיקה והמנגינות של ריקודיו. מושיקו, תרם גם לנושא העדות, בשבילי מושיקו זה אדם יוצר כמעיין המתגבר, כל פעם יש לו אלמנטים חדשים והפתעות."

  

יענקל'ה דקל (מדריך וותיק מתחילת שנות השישים, רקדן שהשתתף  בלהקות לפסטיבלים בינלאומיים של הנוער):

"מושיקו אינו מוותר, דורש ביצועים וסגנון, זאת אני חייב לציין מהיכרותי אותו במשך השנים".

 

תמר אליגור (יצרה 12 ריקודים, הייתה מרכזת האולפנים בצפון ולימדה תורת הדרכה באולפן להכשרת מדריכים במרכז):

"הגדולה של מושיקו הייתה בכך שהוא הכניס לריקודי העם ביצוע אותנטי של התנועה התימנית והיכולת שלו למזג את התנועה התימנית והמזרחית עם התנועה האירופית, מיזוג תרבויות שמשתלבים יחדיו בצורה יוצאת מן הכלל, לכן ריקודיו אהובים ונתפשים ע"י ציבור הרוקדים הישראלים".

 

פנינה קליין (מדריכה וותיקה)

מושיקו הלוי שימש כוריאוגרף בלהקת המחול שהקימה בשנת 1993 עם קבוצת רקדנים 30+ הלהקה זכתה בפרס ראשון בפסטיבל כרמיאל , בריקוד חסידי:

"כולם אהבו את מושיקו, את השקט שהישרה על סובביו. כמו כן, העריכו את רצינותו, יסודיותו ודבקותו במטרה ואת אהבתו האמיתית למוסיקה, זו הייתה ממש חוויה לעבוד איתו".

 

שמעיה קידר (רוקד וותיק):

"ריקודי מושיקו הם היהלום שבכתר – הוא יוצר החותר לשלמות, וסולד מאותם גיבובי צעדים המאפיינים חלק ממחברי הריקודים כיום. אני מניח שריקודי מושיקו אהובים רק על חלק מהרוקדים, אותו חלק המסוגל להתמודד עם איכותם הגבוהה של הריקודים".

 

עדה איסט (רוקדת ובעלת תעודת מדריך):

מהו ריקוד העם העכשווי? כיצד השפיע מושיקו הלוי, כאחד היוצרים לדור השני, דור ההמשך על התנועה לריקודי עם? עם סוגיה זו ניסיתי להתמודד בעבודתי, שאת תקצירה הבאתי כאן לפניכם, מקווה שהצלחתי להאיר במקצת, את הפן הזה ואת מושיקו כאדם מוכשר בתחום האמנות בכלל  וריקודי העם בפרט.

 

מושיקו ועיסוקו היום:

 

מושיקו הגיע בתאריך 26.1.03 לפורום "רוקדים" ולשאלה מה הוא עושה היום ומדוע לא שומעים עליו הוא סיפר כי הוא מלחין ומחבר ריקודים בכמות של כחמישה ריקודים לשנה. כמו כן, יש לו תחביבי כתיבה, שירים, הגות, אוטוביוגרפיה והוא מושפע מכל המתרחש סביבו ובכל התחומים ומוצא עניין בעשייה  וסיפוק. מושיקו מוסיף ואומר כי נעדר מן הבמה הישראלית מזה כחמש וחצי שנים והסיבה לכך שציבור הרוקדים טען שנמאס לו מריקודים בסגנון המזרחי. אף על פי שברפרטואר  ריקודיו אנו מוצאים מגוון רחב של סגנונות ובכל זאת כאשר הדביקו לו תווית של מחבר ריקודים מזרחיים בלבד הוא הגיע למסקנה שאולי רצוי לעשות הפסקה מסוימת שתאפשר לו ולציבור הרוקדים להרהר ב"היכן טעינו?", הוא טוען שיותר ויותר הוא מוצף היום בשאלות מתי הוא מתכוון לחזור ולתת השתלמויות כבעבר ויש לו הרגשה טובה שהדבר יתרחש בקרוב ושיהיו יותר ריקודים שלו שיירקדו בחוגים.

 

עדה איסט

הדפסשלח לחברהוסף תגובה